ז

ז' היא האות השביעית באלפבית העברי ושמה זי"ן (זַיִן). בפי יהודי תימן נקראת האות זאן.

ז
אלפבית עברי
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
ﭏ ׆
ניקוד ופיסוק
קמץ • פתח • צירי • סגול
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק
שווא • חטף
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה
קו מפריד • מקף
טעמי המקרא

הגייה

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ז' נמנית עם חמש האותיות השיניות: זסשר"צ.

מבחינה פונולוגית האות ז' מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי (z/ ‏:IPA/).

זי"ן גרושה מייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי (ʒ/ ‏:IPA/), והגייתה היא כשל J בצרפתית, כמו בשם ז'בוטינסקי. כך גם הגייתה בפי יהודי צפון אפריקה ותימן כאשר היא מודגשת.^{[דרוש מקור]}

בפעלים שהאות הראשונה שלהם היא ז' חל שיכול עיצורים בבניין התפעל. בנוסף מתרחשת הידמות הגורמת להחלפת האות ת' באות ד': הזדמן, הזדקר.

ייצוג

שם האות נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב. בכתב הפיניקי העתיק נראתה כאות Z. בספר "תולדות המלחמה בארצות המקרא" של יגאל ידין הוקדש פרק למציאת כלי מלחמה עתיק בעל צורה זו. על פי ממצאים הוא שיער שמדובר בכלי דמוי בומרנג עתיק, ששימש לציד.

ז' (זין/זִיקּ) באלפבית הפרוטו-כנעני	ז' באלפבית הפיניקי	ז' באלפבית הארמי

האות ז מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל):
פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות ז' בערך E6, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D6.

בקוד מורס מיוצגת האות ז' באמצעות הרצף (משמאל לימין): ..-- (קו קו נקודה נקודה). סימן ארוך במיוחד זה משקף את תפוצתה הנמוכה של האות ז' בטקסטים עבריים.

הוא ייצוגה של האות ז' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ז' באמצעות המלה "זאב".

באיתות בדגלי סמפור ז' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום-מזרחה.

שימושים

בגימטריה ערכה 7, ובהתאם לכך כיתה ז' היא הכיתה השביעית בבית הספר. כשהאות ז' מופיעה בראש מספר, פירושה 7,000, למשל: ז'תשנ"ד הוא 7754‏.

בשפה עברית מודרנית שכיחות השימוש באות ז' היא כ־0.88% מכלל אותיות האלפבית העברי. זו האות הנדירה ביותר בשימוש מבין האותיות ללא אותיות סופיות.

ז' הוא הקיצור של המילה "זכר".

המילה "זין" בסלנג היא כינוי לאיבר המין הגברי. ביידיש, המילה "שְׁוָואָנְץ", שפירושה זנב, מתייחסת גם לאיבר המין הגברי, בדומה לשפה הגרמנית. כלשון נקייה, בחרו מחדשי השפה העברית להשתמש רק באות הראשונה של המילה. עם השנים המקור נשכח, והמילה "זַיִן" הפכה לגסה בעצמה. קיימות סברות שונות בקרב חברי האקדמיה ללשון העברית אודות מקור השימוש במילה "זין". בין השאר קיימת סברה כי השימוש נעשה בשל היותה האות ז' האות הראשונה במילה "זרג" שנחשבה גסה מאוד.

בהשאלה, ביטוי הסלנג סוג ז', פירושו מוצר באיכות ירודה ביותר.

ראו גם

• ز – האות זאי בערבית
• ذ – האות ד'אל בערבית

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ז
ערך מילוני בוויקימילון: זַיִן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ז

• הערך "ז", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה